זבחים | דף מ | תקרת היכל שנשברה

כפי שראינו בעיון הקודם, הסוגיה בדפים ל"ט-מ"א עוסקת בפרטי הקרבת החטאות הפנימיות, ומבחינה בין הפרטים המעכבים את ההקרבה לפרטים שאינם מעכבים את ההקרבה. בעיון זה נעסוק בשניים מן הפרטים המעכבים, ובחידושו של הרמב"ם בהבנתם.

בדף מ ע"א מדייקת הגמרא מן הפסוקים:

"באהל מועד - ... שאם נפחתה תקרה של היכל לא היה מזה".

כלומר – אם נשברה תקרת המקדש, אך הכלים כולם עומדים במקומם, הכהן אינו יכול להזות מדם החטאת הפנימית. רש"י מבאר כיצד מסיקים הלכה זו מלשון הכתוב:

"נפחתה תקרת עלייתו וגגו תו לאו אהל הוא".