בהר | תשס''א

<p>א. אור החיים.</p>

<p>פרק כה' פסוק ב':</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>שאלות</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>1. &nbsp; מהי שאלתו ואיזו מין שאלה זו?</p>

<p>2. &nbsp; מהי תשובתו הוא לכך?</p>

<p>3. &nbsp; בהמשך מעלה פרשננו רעיון עקרוני על היחסים הקב"ה לישראל, התוכל להסביר?</p>

<p>4. &nbsp; למה מצב זה יותר טוב לנו?</p>

<p>5. &nbsp; בקטע האחרון יש נימוק נוסף הבנוי על התחייבות שבשבועה, מהי מעלתו של נימוק זה.</p>

<p>6. &nbsp; מה ההבדל אם מדובר במחנה או בצדקה?</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>ב. צרור המור.</p>

<p>פרק כה' פסוקים כ'-כא':</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>שאלות</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>1. &nbsp; פרשננו קובע שמצוות שמיטה ויובל הם "סודות עמוקים ודברים שהם כבשונו של עולם" ולאחר מכן הוא בכל זאת מחפש נימוקים - איך זה מסתדר?</p>

<p>2. &nbsp; למה זה "שורש כל התורה ויסוד העולם כולו" ואיך זה יתכן?</p>

<p>3. &nbsp; פרשננו אינו עומד על הצד המעשי דוקא של יישור הקן בין עשיר לעני כי אם דוקא על הצד הפסיכולוגי-רעיוני של הרגשות העשיר לאור הנסיון, למה, ומה המטרה?</p>

<p>4. &nbsp; במה זה מועיל?</p>

<p>5. &nbsp; "בענין שבזה יזכור העני וירחם עליו", איך זה פועל?</p>

<p>6. &nbsp; התוכל להסביר את השקפתו של פרשננו בקבעו כי "זהו יסוד התורה והעולם"?</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>ג. מדרש אריאל.</p>

<p>פרק כה' פסוקים כא'-כב':</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>שאלות</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>1. &nbsp; מהו הקושי האפשרי שפרשננו מוצא בפסוק יט'?</p>

<p>2. &nbsp; בעצם מהי תשובתו לקושי זה?</p>

<p>3. &nbsp; התוכל להביא דוגמאות למלחמות מתוך עוני ומלחמות מתוך עושר וקנאה?</p>

<p>4. &nbsp; מהו הקושי שפרשננו מעורר בקטע השני?</p>

<p>5. &nbsp; מה אם כן העצה היעוצה למנוע זאת?</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>ד. הגיונות המקרא: ד"ר ישראל אלדד.</p>

<p>פרק כה' פסוק כג':</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>שאלות</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>1. &nbsp; פרשננו - כדרכו - מנסה לרתום את דיני התורה השונים להשקפת עולמו על עם ישראל וארצו, מה מאפשר לו כאן לעשות זאת?</p>

<p>2. &nbsp; דם, אדם, אדמה - מעבר לשעשוע הלשון, מה הרעיון בכך?</p>

<p>3. &nbsp; התורה - לדעת פרשננו - באה לעדן את האדם ולהובילו בדרך הצדק, איך דין היובל מצטרף לכך?</p>

<p>4. &nbsp; "מוליכם לפי טבעם כשהוא מגביל את תוקף &nbsp; טבעם: התוכל להסביר איך זה פועל לדעתו?</p>

<p>5. &nbsp; פרשננו רואה קו הגיוני עולה מ"בראשית" ועד היובל, התוכל להסביר?</p>

<p>6. &nbsp; פרשננו קובע כי היובל טרם הוגשם איך ולמה?</p>

<p>7. &nbsp; לסיכום מה הן מטרות כל המצוות לדעתו?</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>ה. &nbsp; רמב"ן.</p>

<p>פרק כה' פסוק כד':</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>שאלות</p>

<p>&nbsp;</p>

<p>1. &nbsp; מה בדיון פירוש הפסוק לפי רש"י?</p>

<p>2. &nbsp; מה ולמה פרשננו אינו מקבל זאת?</p>

<p>3. &nbsp; מהי בדיוק דעת פרשננו?</p>

<p>4. &nbsp; למה לדעתו משתמש הפסוק בלשון "גאולה" דוקא ומה המשמעות לכך?</p>

<p>5. &nbsp; מה הן הגדרותיו ל: כל הארץ, ארץ אחוזה?</p>

<p>6. &nbsp; מה המצב ביחס לעבר הירדן ולמה?</p>

<p>&nbsp;</p>